שִׁעוּר עִבְרִית

הַקִּיפוּ בְּעִגּוּל אֶת הַמִּילִּים: אֲנִי, אַתָּה, אַתְּ

צִיּוּר אוֹתִיּוֹת בִּכְתָב

בַּחֲרוּ אוֹת, צַיְּרוּ אוֹתָהּ בַּמִּסְגֶּרֶת (עִם עַכְבָּר אוֹ אֶצְבַּע) וּלְחֲצוּ "שְׁמִירָה". הַקַּוִּים הַמְּקֻוְּקָוִים הֵם שׁוּרַת הַכְּתִיבָה. הַצִּיּוּר נִשְׁמָר בַּדַּפְדְּפָן הַזֶּה.